גמישות ונוקשות פסיכולוגיות כגורמי חוסן וסיכון
גיל ההתבגרות הינו שלב מאתגר בחיי-האדם. הכניסה לגיל זה מלווה בשינויים פיסיים והורמונליים ובתנודות רגשיות, המשפיעים על החוויה הפנימית ועל ההתנהגות ומהווים גורמי סיכון בדרך להשלמת המשימות התפתחותיות העומדות בפני המתבגר והמתבגרת.
במונחים של גישת ACT ניתן לראות בגיל זה לעתים קרובות נטייה לנוקשות חשיבתית (הדבקה קוגניטיבית) ושיפוטים עצמיים נוקשים, הנובעים, בין השאר, מהתפתחות מואצת של החשיבה המופשטת. כמו-כן, קיימת נטייה לנקוט בהתנהגויות של המנעות מחוויה רגשית לא נוחה וכן חוסר בהירות סביב ערכים אישיים. גורמים אלה מתקבצים לכדי מה שמוגדר כ-"נוקשות פסיכולוגית" שהינה למעשה היעדר "גמישות פסיכולוגית", המהווה את מטרת הטיפול העיקרית בגישה. בטיפול על-פי גישת ACT נשאף, אם כך, לסייע למתבגרים להתמודד עם גורמי הסיכון הפוגעים ביכולתם להשיג את המשימות ההתפתחותיות, זאת באמצעות תהליכים מקדמי-גמישות, שהינה המפתח לחוסן נפשי.
למידע אודות הקורס הדיגיטלי הייחודי - יישומי ACT לילדים, מתבגרים והורים במצבי לחץ וחרדה לחצו כאן.
משימות התפתחותיות בגיל ההתבגרות
המשימה ההתפתחותית העיקרית של גיל ההתבגרות הינה גיבוש הזהות (אריקסון, 1959), המובילה ליכולת לפתח אוטונומיה, תחושת מסוגלות ויוזמה. פיתוח אוטונומיה הוא צעד עצום עבור המתבגר, אשר מצד אחד רוצה את הזכויות של חיים בוגרים, אך לעתים קרובות חסר לו הביטחון בעצמו על מנת להתנהל בעולם באופן עצמאי. הוא נע בין הדיפה של הוריו כאשר מתקדם אל עבר עצמאות, לבין הצמדות ותלות בהם. בזמן שהמתבגר מתחיל לעשות צעדים חדשים ומפחידים הרחק מהוריו, הוא מתקרב אל עבר קבוצת השווים. יש לו צורך להתחבר ברמה עמוקה עם חברים על מנת לפתח תחושת ביטחון והתקשרויות חדשות שיאפשרו לו להתרחק מהבסיס הבטוח של ההורים. קשרים חדשים אלה מהווים בסיס לאוטונומיה מסוג חדש, אך גם שם ישנם אתגרים לא פשוטים (Wolfe, Jaffe & Crooks, 2006).
המענה ה-ACTי לאתגרי גיל ההתבגרות
ההתבגרות היא שלב של התנסות בזהויות שונות וערכים שונים, במטרה להבין "מי אני ואיזה אדם אני רוצה להיות". פעמים רבות המתבגרים מחליפים קבוצות השתייכות – "החנונים" "הקולים" וכו' כדי להתנסות ולמצוא את מקומם. הם מתנסים בגרסאות שונות של העצמי, בין השאר באמצעות התחברות לקבוצות ובחירת לבוש שונה המשקף את מי שהם רוצים להיות, בנסיון לבדוק מה הכי מתאים. מבחוץ זה עשוי להיראות שטחי, אך מטפלים העובדים עם מתבגרים יודעים, שההתנסות הזו מכוונת אותם באופן עמוק לאדם שהם רוצים להיות ומהווה הקשר לכך (Turrell & Bell, 2008).
בהתאם לכך, ניתן לראות כיצד התהליכים מקדמי-הגמישות הפסיכולוגית של גישת ACT מותאמים באופן מדוייק לצרכי גיל ההתבגרות, על מצוקותיו ואתגריו:
הדגש שגישת ACT שמה על הבהרת ערכים אישיים וכן על פיתוח רפרטואר התנהגויות מוכוונות ערכים, מתחברת היטב לחשיבות ולדחיפות שהמתבגרים חשים בחיפוש אחר מה חשוב להם כחלק מגיבוש זהותם.
הדגש של ACT על מעבר מ-"עצמי כתוכן" (הגדרה עצמית נוקשה ומקובעת) ל-"עצמי כהקשר" (התייחסות לעצמי כאל מיכל לחוויות פנימיות מתחלפות), עשוי לסייע למתבגרים להרחיב את הפרספקטיבה בתפיסתם העצמית ולהעמיק את תהליך חיפוש הזהות ממקום של בחירה וגמישות.
בשל אתגרי גיל ההתבגרות והאמוציונליות הגבוהה, למתבגרים יש נטייה חזקה להמנעות מרגשות של פגיעות ודחייה ומעט מאוד נסיון עם פתרונות ארוכי טווח לבעיות החיים. לפיכך המנעות היא האסטרטגיה העיקרית בה הם נוהגים להשתמש. היות ו-ACT מטפלת באופן ממוקד בנושא ההמנעות מחוויה, באמצעות תהליך הקבלה של חוויות פנימיות, היא מותאמת היטב לטיפול במתבגרים (Turrell & Bell, 2008).
ההתמקדות של הגישה במגע עם ההווה ובתהליכי מיינדפולנס עשויה לסייע למתבגרת לשהות עם החוויה ולקבל את עצמה ואת רגשותיה מבלי להימנע מהם. הרחבת יכולת הנוכחות בהווה מאזנת גם את הנטייה לאימפולסיביות, המופיעה לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות.
לבסוף, תהליך ההפרדה הקוגניטיבית (החזקה גמישה במחשבות והיכולת להתבונן עליהן ממרחק מבלי להתמזג עמן), עשוי לסייע למתבגרת להגמיש את הנטייה לשיפוטים של העצמי ושל האחר, הנובעת מהתפתחות מואצת של החשיבה המופשטת בגיל זה וכן מאסטרטגיות שאינן יעילות להתמודדות עם עוצמות רגשיות.
מוקד הטיפול ה-ACTי בגיל ההתבגרות - ההקשר והפונקציה של הטיפול
הטיפול ה-ACTי לפיכך יתמקד לא רק בסימפטום הספציפי שעמו הגיעו המתבגר והמתבגרת לטיפול, אלא יתייחס באופן אינטגרטיבי להקשר (context) הרחב של הגיל ואתגריו ומתוך כך ישאף במקרים רבים להתבוננות הרואה בסימפטום תגובה נורמטיבית למצוקות הגיל, באופן שאינו מתייג את המתבגר או מצמצם את הגדרתו העצמית.
כמו-כן הפונקציה (תכלית) של הטיפול תתמקד בהרחבת היכולת להשיג את האתגרים ההתפתחותיים מתוך חיבור לערכים אישיים, פיתוח תפיסה עצמית גמישה, יכולת לשאת רגשות מורכבים ולשהות עמם מבלי להימנע וכן אי-התמזגות עם שיפוטים ומחשבות נוקשות. באמצעות כך, גישה טיפולית זו מפתחת חוסן נפשי וגמישות אצל המטופל ומסייעת לו לצלוח באופן מיטבי את גיל ההתבגרות, על מורכבותו, בדרך של איזון וצמיחה.
מטפלים המעוניינים להעמיק את הידע ויכולות היישום שלהם עם מתבגרים מוזמנים לקורס הדיגיטלי - יישומי ACT עם ילדים, מתבגרים והורים במצבי לחץ וחרדה. לחצו כאן לפרטים והרשמה.