כיצד טיפול בגישת ACT עשוי לסייע לילדים מחוננים, עם מאפייניהם הייחודיים?

ילדים וילדות מחוננים מהווים אוכלוסיה ייחודית, בעלת מאפיינים וצרכים מורכבים. מדובר בילדים בעלי יכולת אינטלקטואלית כללית גבוהה מאוד, חשיבה "מחוץ לקופסא", סקרנות רבה ויכולת אוטו-דידקטית מפותחת.

יחד עם זאת, לא פשוט להיות ילד מחונן, החוויה העצמית של ילדים אלה היא מורכבת והמסגרת הרגילה פעמים רבות לא עונה על הצרכים שלהם, מה שיוצר פתח לקונפליקטים ואף לקשיים תפקודיים. לרוב קיים פער גדול בין היכולת האינטלקטואלית לבשלות הרגשית והחברתית, שעשוי לגרום למורכבות בתפקוד ובחוויה הכללית בבית הספר ובקשרים החברתיים שהילדים המחוננים יוצרים.

כמו-כן, ליתרונות הרבים של המחוננות יש גם השלכות לא פשוטות. למשל: יכולת מהירה של קליטה עלולה להוביל לשעמום בכיתה ולהפרעות בשיעור; אהבת האמת והצדק, שאופיינית לילדים מחוננים, עלולה להוביל לחוסר גמישות חברתית ; יכולת הביטוי הקולחת והידע הנרחב עשויים לעיתים ליצור חיכוכים עם מורים, אשר נתפסים בעיני המחונן כיודעים פחות ממנו וכן השאיפה להצליח ולהיות מוערך בהתאם ליכולות עלולה להוביל לפרפקציוניזם, חרדת-בחינות ופגיעה בערך העצמי.

כיצד עבודה טיפולית בגישת ACT יכולה לסייע לילדים ולילדות מחוננים והוריהם?

גישת ACT (תרפיית קבלה ומחוייבות) מתמקדת בקידום הגמישות הפסיכולוגית של האדם. על פי גישה זו, גמישות פסיכולוגית מוגדרת כיכולת לנכוח בהווה ולקבל את החוויה הפנימית, תוך מחוייבות לערכינו ולמה שחשוב לנו בחיים.

אצל ילדים מחוננים קיים פוטנציאל גבוה במיוחד של חשיבה גמישה, אולם התנהלותם הבין-אישית עשוייה להיות נוקשה, כפי שתואר לעיל, בשל מאפיניהם הייחודיים. מנקודת המבט של גישת ACT ניתן להמשיג להמחיש זאת באמצעות הדוגמאות הבאות:

• היצמדות לכללים נוקשים של "איך נכון וצריך לפעול", פוגעת ביכולת של הילד המחונן לנכוח בהווה ולפעול בגמישות בהתאם לסיטואציה הנתונה.

• לעיתים קרובות נראה חוסר בקבלה עצמית של החוויה הפנימית ושל הרגשות שהילדה המחוננת חווה בשל תחושת השונות מהסביבה החברתית. מתוך כך עשוי להתעורר קושי לשתף ברגשות או חוויה של דכדוך ובדידות.

• היצמדות להגדרות עצמיות נוקשות ("אני הילדה הכי חכמה בכיתה") עשויה לפגוע בערך העצמי, כאשר הילדה המחוננת מרגישה שאינה עומדת בציפיות של עצמה.

• כמו-כן, לעתים קרובות נראה אצל המחוננים נטייה לפרפקציוניזם וחוסר בחמלה עצמית.

הטיפול בגישת ACT מסייע להגמיש את מערכת היחסים עם החוויה הפנימית, לחזק את חווית הנוכחות בהווה ולאפשר פעולה חופשית ובחירה. כמו-כן, כגישה המשתייכת לגל השלישי של ה-CBT, קיים דגש על פיתוח חמלה עצמית ומתוך כך – הפחתת הנטייה להלקאה עצמית סביב נטייה לפרפקציוניזם. מתוך כך הילד והילדה המחוננים יכולים לממש את פוטנציאל החשיבה באופן גמיש ויצירתי, להתחבר הן לחוויה ולרגש והן לסביבה ולפתח הגדרה עצמית גמישה וחומלת.

נוסף על-כך, גישת ACT, בהיותה מבוססת על מדע פונקציונלי-הקשרי, שמה דגש על ההקשר שבו מתרחשת ההתנהגות ולכן יש חשיבות רבה לעבודה עם סביבתם של הילדים ועם הדמויות המשמעותיות בחייהם. כך הדרכת הורים עשוייה לתרום לתהליך ולאפשר לילד ולילדה המחוננים לחוש מובנים יותר וכן הדרכה לצוות החינוכי פעמים רבות מקדמת את התהליך הטיפולי.